המדריך המלא להגדרת אבני דרך בפרויקט

בישיבת הסטטוס החודשית הקבלן מדווח 87% התקדמות בשלד. שלושה שבועות אחר כך מתברר שאבן הדרך "חיבור חשמל קבוע" נדחית בארבעה חודשים, כי הבקשה המסודרת לחברת החשמל כלל לא הוגשה. שני הנתונים נכונים. רק אחד מהם ניתן לנהל. זה הפער שאבני דרך אמורות לסגור. לא לספר כמה עבדו, אלא לקבוע מתי בדיוק נדע שהפרויקט נמצא במקום שבו הוא אמור להיות. המאמר הזה סוקר איך מגדירים אבן דרך שאי אפשר להתווכח עליה, איך מקשרים אותה נכון בלוח הזמנים, ואיך בוקרים אותה לאורך מחזור החיים של פרויקט בינוי ותשתיות.

זמן קריאה: 5 דקות

מהן אבני דרך בפרויקט ומה בדיוק הן מודדות?

אבן דרך היא נקודת עוגן על ציר הזמן שמסמנת הישג מוגדר, אישור סטטוטורי, סיום מקטע עבודה או נקודת החלטה שאין ממנה חזרה. היא אינה מתארת את העבודה עצמה. היא מתארת את הרגע שבו העבודה נמדדת ומאושרת.

ההבחנה הזו נשמעת תיאורטית עד שמסתכלים על שורה בלו"ז. "הרכבת צנרת מים חמים בקומות 3 עד 7" היא פעילות עם משאבים ומשך. "צנרת מים חמים קומות 3 עד 7 נבדקה ואושרה בבדיקת לחץ" היא אבן דרך. הראשונה מתארת מאמץ, השנייה מתארת מצב.

דוגמאות בסיסיות מהשטח, קבלת היתר בנייה מלא, יציקת תקרה אחרונה, חיבור לחשמל קבוע, מסירה ראשונית למזמין. ארבע נקודות שכל מתכנן, קבלן ומפקח מבינים באותה צורה בדיוק, וזה בדיוק התפקיד של אבני דרך בפרויקט הנדסי.

כלל אצבע, אם שני אנשים בפרויקט יכולים לחלוק על השאלה אם אבן הדרך הושגה, זו לא אבן דרך אלא כותרת.

למה בפרויקט תשתית אבן דרך שווה יותר מדוח התקדמות בן 40 עמודים?

בפרויקט מגה טיפוסי יש לו"ז מפורט עם 3,000 עד 12,000 שורות, שמונה עד עשרים קבלני משנה, ותלות ברשויות שלא נמצאות תחת שליטת המזמין. מנהל אגף ברשות תשתית לא יקרא את הגאנט המלא. אף אחד לא יקרא אותו.

אבני דרך פרויקט הן השכבה שמאפשרת לדבר על 12,000 שורות בעשר שורות. הן גם השפה המשותפת היחידה בין מזמין, קבלן ראשי, מתכננים וגורמי רישוי, כי כולם מסכימים על אותה רשימת נקודות בדיקה גם כשהם חלוקים על שיטת הביצוע.

כדי לנהל עשרות ממשקים בלי לאבד את החוט, מומלץ לעגן את המעקב במסגרת של שירותי PMO שמרכזת את הבקרה אחר אבני הדרך ומציגה להנהלה תמונת מצב אחת, לא שבע גרסאות.

הכלל, הנהלה בכירה לא מנהלת פעילויות. היא מנהלת אבני דרך, ומכניסים אליה רק מה שמחייב החלטה.

פעילות, אבן דרך, שלב ותוצר, מה ההבדל בפועל?

הבלבול בין ארבעת המושגים האלה הוא מקור קבוע לבעיות בלו"ז, בעיקר כשמנסים לחשב אחוזי ביצוע על אבן דרך שאין לה משך.

ארבעתם מרכיבים יחד את מבנה ה-WBS בלוח הזמנים. הפעילויות נותנות את המשך, השלבים נותנים את ההיררכיה, התוצרים נותנים את ההוכחה, ואבני הדרך נותנות את נקודות המדידה.

הכלל, אבן דרך בלי תוצר מזוהה מאחוריה היא הצהרת כוונות.

איך מנסחים אבן דרך שאי אפשר להתווכח עליה?

שלושה כללי ניסוח מכסים כמעט את כל המקרים. ראשית, סטטוס בינארי. הושגה או לא הושגה, בלי 90%. שנית, ניסוח בלשון תוצאה סופית. "תכנון מפורט אושר" ולא "אישור תכנון מפורט", כי השני מתאר תהליך שאפשר להיות באמצעו.

שלישית, וזה החלק שמדלגים עליו הכי הרבה, קריטריון סף להשגה. איזה מסמך מוכיח שהיא בוצעה. חתימת מפקח על פרוטוקול, תעודת מעבדה לבדיקת בטון, טופס רשמי מהרשות המקומית, אישור בכתב של מנהל הפרויקט מטעם המזמין.

בפרויקט בית ספר אלונים, 24 כיתות וחניון עילי, אבן הדרך "סיום עבודות עפר" נסגרה בפער של שבועיים בין הקבלן למפקח, כי לא הוגדר אם היא כוללת מדידת גבהים מאושרת. מאז היא מנוסחת "עבודות עפר הושלמו ומדידת ביקורת אושרה".

הכלל, כל אבן דרך צריכה שם, תאריך, ומסמך אחד שסוגר אותה.

מודל SMART מותאם ללוח זמנים

עקרונות SMART עובדים טוב על אבני דרך דווקא בגלל שהם מכריחים למדוד. ספציפית, כלומר מקטע מוגדר ולא "האגף המזרחי בערך". מדידה, כלומר קיים מסמך שמאשר. ברת השגה, כלומר נגזרת מהתפוקות האמיתיות של הקבלן ולא מהמשאלה של המזמין. רלוונטית, כלומר משפיעה על החלטה או על תשלום. ומוגדרת בזמן, עם תאריך יעד ולא רבעון.

המתודולוגיה הזו מוכרת ומתועדת בספרות ניהול הפרויקטים המקצועית, ובכלל זה בחומרי PMI ישראל בנושא הצבת יעדים, והיישום שלה על לו"ז הוא בעיקר תרגיל בניסוח ממושמע.

הכלל, אבן דרך שלא ניתן להוכיח באמצעות פרוטוקול רשמי לא תשרוד ויכוח חוזי אחד.

אבני דרך קשיחות מול רכות

הכלל, אל תערבבו את שתי המשפחות באותו דוח. מזמין שרואה 30 אבני דרך בלי הבחנה מפסיק להתייחס לקשיחות ברצינות.

האם אבן דרך חייבת להיות במשך אפס?

מבחינה טכנית, ב-MS Project וב-Primavera P6, אבן דרך מוגדרת כפעילות עם משך אפס. יש שני סוגים. Start Milestone לסימון פתיחה, למשל "צו התחלת עבודה ניתן", ו-Finish Milestone לסימון סגירה, למשל "אישור מכון בקרה התקבל".

הענקת ימי עבודה לאבן דרך היא טעות תכנונית ולא עניין אסתטי. ברגע שיש לה משך, היא מתחילה לצרוך לוח שנה, לקבל אחוזי ביצוע חלקיים, ולעוות את חישוב הצף והנתיב הקריטי. מתכנן לו"ז שנותן שלושה ימים ל"קבלת טופס 4" למעשה מסתיר בתוכה פעילות אמיתית.

המקרה החריג הוא תהליכי אישור ארוכים. תקופת בדיקה של מכון בקרה או המתנה לאישור רשות תופיע כפעילות ניהולית עם משך, למשל "בדיקת מכון בקרה, 21 ימים", ובסופה אבן דרך במשך אפס, "אישור מכון בקרה התקבל".

הכלל, כל יום שמופיע בלו"ז חייב להיות מוסבר בפעילות. אבן דרך לא מסבירה ימים.

איך אבן דרך מתחברת ללוגיקה של הגאנט ולנתיב הקריטי?

אבן דרך שיושבת בלו"ז בלי קשרים מקדימים ועוקבים היא בסך הכול ציור. היא לא תזוז כשהפעילות שמזינה אותה תתעכב, והיא לא תדחוף את מה שאחריה. זהו המצב הנפוץ ביותר שבו לוח זמנים מציג תמונה אופטימית שלושה חודשים אחרי שהשטח כבר יודע אחרת.

אבן דרך שנמצאת על הנתיב הקריטי מתנהגת כמו כל פעילות קריטית. עיכוב של 12 יום בקבלת היתר בנייה בשכונת נוף הגבעה, 500 יחידות דיור, דחה את מועד הסיום החוזי ב-12 יום, פשוט כי לא הייתה בין ההיתר לבין תחילת הדיפון שום כרית זמן. התיעוד הרשמי של Microsoft Project בנושא הצגת הנתיב הקריטי מסביר את מנגנון החישוב עצמו.

כדי שאבני הדרך המרכזיות ישתקפו נכון בנתיב הקריטי נדרש תכנון לוח זמנים לפרויקט שנשען על לוגיקה מלאה, לא על תאריכים שהוקלדו ידנית.

הכלל, לפני כל עדכון, סנן את הלו"ז לפעילויות בלי קודם או בלי עוקב. אבני דרך יצוצו שם ראשונות.

קשרים לוגיים נכונים לאבני דרך

הצורה הנקייה ביותר היא קשר מסיום לתחילה בין הפעילות האחרונה במקטע לבין אבן דרך הסיום, ואז קשר דומה נוסף בין אבן הדרך לבין הפעילות הראשונה בשלב הבא. קשר מתחילה לתחילה בין אבן דרך לתחילת שלב עוקב מתאים כשרוצים לפתוח חזית עבודה במקביל ולא לחכות לסגירה מלאה.

השימוש בפער זמן הוא המקום שבו נעשה הנזק. כשמתכנן שם פער של 45 יום בין "בקשה להיתר הוגשה" לבין "היתר התקבל", הוא מחק את כל תהליך הרישוי מהלו"ז. אין מה לעקוב אחריו, אין למי לשייך אחריות, ואי אפשר לזהות סטייה עד היום ה-46.

הכלל, פער זמן מייצג המתנה פיזית, כמו התקשות בטון. תהליך שמישהו אחראי עליו הוא פעילות.

אילוצי תאריך, מתי להשתמש ומתי להימנע

אילוץ קשיח מסוג "חייב להסתיים בתאריך" על אבן דרך מנטרל את החישוב האוטומטי. הלו"ז ימשיך להראות את התאריך המקורי גם כשהפעילויות שמזינות אותו כבר איחרו בחודש, והצף יוצג כשלילי במקום שהתאריך יזוז. זה בדיוק ההפך ממה שרוצים מכלי תחזית.

אילוץ רך מסוג "לא יאוחר מתאריך" מתאים לשיקוף התחייבות חוזית. הוא מסמן את התקרה, מאפשר לצף השלילי להופיע, ומשאיר את הרשת חופשית לחשב.

הכלל, התחייבות חוזית מיוצגת כאילוץ רך ומעקב, לא כנעילת תאריך.

מה קורה כשאבן דרך הופכת לסעיף חוזי?

אבן דרך חוזית היא תאריך יעד מחייב שהפרתו מקימה עילה לפיצוי מוסכם או לקנסות פיגורים. במסמכי מכרז ציבוריים בישראל, כולל חוברות מכרז של משרד הבינוי והשיכון, קיימים סעיפים מפורשים שעוסקים באי עמידה באבני דרך ובסנקציות הנגזרות, ומסמכי מכרז של חברות תשתית ציבוריות כוללים לוגיקה דומה של קנס לכל אבן דרך או חלק ממנה.

ההיבט השני הוא כספי ושוטף. לוח התשלומים בפרויקטים רבים נקשר לאבני דרך, כך ששחרור מקדמה או חשבון חלקי מותנה בהשגת אבן דרך מוגדרת. זו הסיבה שניסוח רשלני בשלב המכרז חוזר כוויכוח על כסף בשלב הביצוע, ולכן בדיקת נספח הלו"ז היא חלק בלתי נפרד מהעבודה על מענה למכרזים.

הכלל, אבן דרך חוזית נסגרת רק בפרוטוקול חתום על ידי מנהל הפרויקט מטעם המזמין. לא במייל, ולא בפרוטוקול ישיבה.

איך נראית רשימת אבני דרך לפרויקט תשתית ובינוי לאורך מחזור החיים?

רשימה טובה בנויה בהיררכיה שהולכת עם השלבים הטבעיים של הפרויקט, ולא לפי סדר כרונולוגי שטוח. כך אפשר לזהות במבט אחד באיזה שלב מרוכזים הסיכונים, ובאיזה שלב אין בכלל נקודות מדידה.

אבני דרך בשלבי התכנון והרישוי

אישור תכנון מוקדם, השלמת תכנון מפורט לרמת מכרז, החלטת ועדה מקומית, קבלת היתר בנייה בתנאים, וקבלת היתר בנייה מלא. בפרויקטים סטטוטוריים מורכבים מוסיפים גם אישור נספח תנועה ואישור כיבוי אש, כי אלה בדרך כלל המנועים האמיתיים של העיכוב.

שים לב להבדל בין היתר בתנאים להיתר מלא. הרבה לוחות זמנים מציגים אבן דרך אחת בשם "היתר", וזה מקור קבוע לפער של שלושה עד חמישה חודשים בין התחזית למציאות.

הכלל, כל אישור שמותנה בתנאים מקדימים מקבל שתי אבני דרך, לא אחת.

אבני דרך בשלבי הביצוע והמערכות

סיום עבודות דיפון וחפירה, יציקת רפסודה, סיום שלד המבנה, סיום איטום ומעטפת, סיום פריסת מערכות אלקטרו מכניות, וסיום עבודות גמר במקטע. בפרויקט רב מבנים מפצלים אותן לפי מבנה או אגף, אחרת הן חסרות ערך לבקרה.

אבן הדרך הקריטית ביותר בשלב הזה בדרך כלל אינה השלד אלא סגירת המעטפת, כי היא הפותחת את חזית הגמרים. עיכוב של שלושה שבועות באיטום גג בפרויקט של 14 קומות דחה את תחילת הגמרים בקומות העליונות בחודש וחצי בפועל.

הכלל, אבן דרך שפותחת חזית עבודה לקבלן אחר היא תמיד ברמת דיווח גבוהה יותר.

אבני דרך לבדיקות, מסירה והפעלה

אישור חיבור חשמל קבוע, השלמת בדיקות אינטגרציה למערכות מציל חיים, קבלת טופס 4, מסירה ראשונית למזמין, והרצה או הפעלה מסחרית. זהו המקטע שבו הכי הרבה פרויקטים מאבדים זמן, כי הוא תלוי בגורמי חוץ ובבדיקות שלא ניתן לדחוס.

נקודה מהשטח, תיאום מועד בדיקת חברת החשמל נעשה לעיתים קרובות מאוחר מדי. זו פעילות עם משך אמיתי של שבועות, לא פורמליות.

הכלל, את שרשרת המסירה מתכננים אחורה מתאריך האכלוס, לא קדימה מסיום הגמרים.

כמה אבני דרך צריך בפרויקט אחד?

אינפלציית אבני דרך היא בעיה אמיתית. כשמגדירים 140 אבני דרך בפרויקט של שנתיים, אף אחד לא יודע אילו מהן חשובות, והדיווח החודשי הופך לספירת מלאי. מנגד, שמונה אבני דרך לפרויקט של ארבע שנים לא מאפשרות לזהות סטייה לפני שהיא הופכת בלתי הפיכה.

הכלל, אבן דרך אחת לכל חודש עד חודשיים של עבודה במקטע מרכזי. מעבר לזה מתחילים לנהל את הדוח במקום את הפרויקט.

מתי קובעים את אבני הדרך ומי מאשר אותן?

הייזום הראשוני קורה בשלב בניית ה-Baseline, לפני צו התחלת עבודה, ולא אחרי שהקבלן כבר בשטח. בפרויקטים ציבוריים חלק מאבני הדרך מגיעות כבר ממסמכי המכרז, כולל נספחי לו"ז שמגדירים אבני דרך וחבילות עבודה כחלק מהחוברת המאושרת.

בעלי העניין שחייבים לחתום הם המזמין או היזם, מנהל הפרויקט, מתכנן הלו"ז, והקבלן הראשי. בלי חתימת הקבלן, כל דיון עתידי על סטייה יתחיל בטענה שהתאריכים לא היו ריאליים מלכתחילה.

שינוי תאריך של אבן דרך חוזית אחרי אישור ה-Baseline אינו עדכון טכני. הוא מחייב הליך של ניהול שינויים, בין אם בדמות הזמנת שינוי או עדכון בסיס מתועד עם נימוק וניתוח השפעה.

הכלל, אבן דרך שזזה בשקט בקובץ הלו"ז תחזור כתביעה.

איך מדווחים עמידה באבני דרך בלי לייפות את התמונה?

דוח סטטוס אפקטיבי מציג לכל אבן דרך ארבעה שדות. תאריך בסיס, תאריך תחזית עדכני, סטייה בימים, וסטטוס בארבע דרגות, הושלמה, בקצב הנכון, בסיכון, באיחור.

הטעות הנפוצה היא להציג רק את התחזית העדכנית. כך אבן דרך שזזה שלוש פעמים בשמונה חודשים נראית תמיד ירוקה, כי כל חודש היא "בזמן" מול התאריך שנקבע לה בחודש הקודם. הצגת תאריך הבסיס לצד התחזית חושפת את המגמה תוך שנייה.

בדוח למזמין נכון להציג את אבני דרך רמה 1 בלבד, עם הפניה לנספח עבור השאר.

הכלל, דוח שלא מציג סטייה מצטברת מול הבסיס אינו דוח בקרה.

מדדי ביצוע לבקרה שוטפת

שלושה מדדים מספיקים לרוב הפרויקטים. שיעור אבני דרך שהושגו בזמן, שנמדד מצטבר מתחילת הפרויקט. סטייה ממוצעת בימים באבני דרך קריטיות. ומגמת שינוי התחזית, כלומר כמה ימים זזה כל אבן דרך בין דוח לדוח.

המדד השלישי הוא החזק ביותר ובו משתמשים הכי פחות. אבן דרך שזזה שבעה ימים בכל דיווח חודשי במשך ארבעה חודשים תזוז גם בחמישי, ואין שום סיבה להציג אותה כ"בסיכון קל".

הכלל, מגמה חוזרת שווה יותר ממאה הסברים נקודתיים.

זיהוי מוקדם של אבני דרך בסיכון

אבן דרך אף פעם לא מתעכבת ביום שנקבע לה. היא מתעכבת חודשיים קודם, בפעילות מזינה שאיש לא הסתכל עליה. לכן הבקרה האמיתית מתבצעת על מנועי העיכוב, כלומר על שרשרת הפעילויות הקריטיות שמובילות אליה, ולא על התאריך עצמו.

זיהוי מוקדם של אבני דרך בסיכון הוא חלק מתהליך רחב יותר של ניהול סיכונים בפרויקט, שמאפשר להעלות דגל אדום לפני שהעיכוב מתגלה בשטח. בפרויקטים שבהם שער מלווה את הבקרה, נבדקות מדי שבוע הפעילויות עם צף אפס או שלילי שמזינות אבני דרך חוזיות, וזה בדרך כלל מקדים את ההתראה בשישה עד עשרה שבועות.

הכלל, מנטרים את המזינים, מדווחים על אבן הדרך.

אבן דרך פוספסה. מה עושים בשבעה הימים הראשונים?

קודם כול אבחון סיבת שורש. האם מקור העיכוב בתכנון שלא הבשיל, ברישוי, במחסור בכוח אדם, בעיכוב אספקה, או בבעיית תשלומים לקבלן משנה. סיבות שונות מחייבות פתרונות שונים לחלוטין, ותוכנית התאוששות שנבנתה על אבחון שגוי תבזבז חודש נוסף.

השלב השני הוא הערכת השפעה. איזה אבני דרך עוקבות זזות, וכמה מתוך הדחייה נבלע בצף הקיים. השלב השלישי הוא גיבוש תוכנית התאוששות עם עלות ולוח זמנים, והרביעי הוא תקשור מסודר למזמין, כולל התחזית המעודכנת.

מה שלא עובד, להציג בדוח הבא את אותה אבן דרך עם תאריך חדש בלי הסבר. זו הדרך הבטוחה לאבד את אמון המזמין בכל לוח הזמנים.

הכלל, תוכנית התאוששות בלי מספר עלות ובלי אחראי שמי היא הצהרה.

Crashing מול Fast-tracking

Fast-tracking פירושו חפיפת שלבים שתוכננו בטור. תחילת עבודות גמר באגף A במקביל להשלמת שלד באגף B. העלות הישירה נמוכה, אבל הסיכון להפרעות הדדיות ולעבודות חוזרות גבוה, במיוחד כשמדובר בחפיפה בין מערכות לגמרים.

Crashing פירושו תגבור משאבים על פעילויות קריטיות. משמרת שנייה בגמרים, צוות דיפון נוסף, ציוד מקביל. העלות עולה כמעט תמיד, והתשואה יורדת אחרי סף מסוים, כי אין מקום פיזי לשני צוותים באותה חזית.

בפרויקט של שער בשכונה בת 500 יחידות דיור, שילוב של משמרת לילה ביציקות עם חפיפת גמרים בין אגפים החזיר 23 ימי איחור מתוך 31 בתוך ארבעה חודשים.

הכלל, קודם Fast-tracking במקומות עם הפרדה פיזית, אחר כך Crashing. הפוך זה יקר.

אילו טעויות חוזרות כמעט בכל פרויקט?

הראשונה היא הגדרה עמומה. "התקדמות משמעותית בביצוע" במקום "יציקות אלמנטים 12 עד 18 הושלמו". השנייה היא היעדר קריטריון קבלה, כלומר אבן דרך שאין מסמך שסוגר אותה, וכל צד מפרש אותה לטובתו.

השלישית היא נתק מהלוגיקה. אבני דרך שצפות בלו"ז בלי קודמים ובלי עוקבים, ולכן אינן זזות ואינן מזיזות. הרביעית היא שימוש יתר באילוצי תאריך קשיחים, שהופך את הגאנט למצגת סטטית. החמישית היא ריבוי אבני דרך שוליות, שמדלל את תשומת הלב של ההנהלה.

יש גם טעות שישית, פחות מדוברת. הגדרת אבני דרך רק על עבודות הקבלן, בלי אבני דרך על התחייבויות המזמין כמו מסירת שטח, אישור חומרים או השלמת תכנון. שם נמצא חלק ניכר מהעיכובים.

הכלל, אם למזמין אין אבני דרך משלו בלו"ז, הניתוח החוזי של העיכוב יהיה חלקי.

סיכום ודגשים ליישום בניהול לוחות זמנים

אבני דרך בפרויקט הן שלושה דברים בו זמנית. עוגן ניהולי שמאפשר לדבר על פרויקט ענק במשפט אחד, עוגן חוזי שקושר בין ביצוע לתשלום ולסנקציה, ועוגן תפעולי שמסמן לקבלן ולמפקח מתי חזית עבודה נפתחת או נסגרת.

שלושת התנאים ליישום מוצלח לא השתנו בעשור האחרון. ניסוח חד משמעי עם קריטריון קבלה מוגדר, קישור לוגי מלא בתוך לוח הזמנים בלי אילוצים קשיחים מיותרים, ומעקב שוטף שמציג סטייה מול Baseline ולא רק תחזית מתעדכנת.

בפרויקטים גדולים כדאי להריץ בדיקת איכות של מערך אבני הדרך פעם ברבעון, לפני עדכון הבסיס. הצוות של שער, עם למעלה מ-16 שנות ליווי מגה פרויקטים בבינוי ובתשתיות, מבצע בדיקה כזו כחלק מבקרת הלו"ז השוטפת.

הכלל האחרון, אבני דרך פרויקט אינן כותרות בדוח. הן ההתחייבות המדידה היחידה שיש בלוח הזמנים.

שאלות נפוצות

אבני דרך טובות בפרויקט תשתית ובינוי הן תוצאה של משמעת ניסוח, לא של מזל. הגדרה חדה עם קריטריון קבלה, קישור לוגי מלא בתוך רשת הלו"ז, ובקרה שמציגה סטייה מצטברת מול הבסיס במקום רק תחזית עדכנית, הם שלושת המרכיבים שמפרידים בין לוח זמנים שמנבא נכון לבין לוח זמנים שמפתיע כל חודש מחדש. ההשקעה בניסוח ובקישור הזה נעשית פעם אחת בתחילת הפרויקט, והיא נחסכת פי כמה בכל דיון על עיכוב או על תשלום בהמשך הדרך.

אודות הכותב

אוריאל פליס, PMP, מייסד ומנכ"ל שער ניהול פרויקטים ומכרזים. מהנדס תעשיה וניהול, בוגר Polytechnic University בניו-יורק, מוסמך PMP מטעם ארגון PMI העולמי, בעל למעלה מ-25 שנות ניסיון בניהול פרויקטים, בניהול מכרזים ובארגון ושיטות. אוריאל הקים את שער בשנת 2010 ומוביל את פעילותה מאז, לאחר תפקידי ניהול בכירים בחברות הנדסה, פארמה, ביטוח והיי-טק. בשנים 2014-2016 כיהן כסגן נשיא וחבר הנהלת PMI-ישראל, והשתתף בצוות מומחים בינלאומי שכתב את תקן ה-WBS של PMI.